ספר | פשוט סיפור ישראלי

top of page

This site was designed with the

website builder. Create your website today.Start Now

נעים להכיר

WhatsApp Image 2021-03-21 at 10.13.04.jp

הספרים שלי

1937053f-4785-4d8c-bbf3-b1d095c13f89.jfi

ההחלטה להביא ספר נוסף לא באה בקלות.
6 שנים מאז שפשוט סיפור ישראלי יצא לאור.
אבל מרגע ההחלטה אי אפשר היה לעצור.
הדרך לא היתה פשוטה אבל סיפור עלילתי חדש ומרגש התבשל במשך תקופה ארוכה.
ועכשיו, טפו טפו טפו, ההריון מתקדם ואני מקווה שבקרוב יהיה אפשר להכריז על תאריך הלידה😜.
#האמתשהסתרתי #חלומות #ספריםחדשים #ישראל פשוט סיפור ישראלי Eli Goldshtein

ההחלטה להביא ספר נוסף לא באה בקלות.
6 שנים מאז שפשוט סיפור ישראלי יצא לאור.
אבל מרגע ההחלטה אי אפשר היה לעצור.
הדרך לא היתה פשוטה אבל סיפור עלילתי חדש ומרגש התבשל במשך תקופה ארוכה.
ועכשיו, טפו טפו טפו, ההריון מתקדם ואני מקווה שבקרוב יהיה אפשר להכריז על תאריך הלידה😜.
#האמתשהסתרתי #חלומות #ספריםחדשים #ישראל פשוט סיפור ישראלי Eli Goldshtein

מתרגש�ת.
הציטוט מהספר החדש שלי התקיים ״בתקווה שעד שהספר יצא לאור כל החטופים יחזרו ונצליח להשתקם.״
#חלומות #ספריםחדשים #האמתשהסתרתי

מתרגשת.
הציטוט מהספר החדש שלי התקיים ״בתקווה שעד שהספר יצא לאור כל החטופים יחזרו ונצליח להשתקם.״
#חלומות #ספריםחדשים #האמתשהסתרתי

דברים לא קורים סתם.

אלי ואני יצאנו אתמול להליכה עם הכלב. הרחובות כבר חשוכים ואין כמעט אנשים.
פתאום קופץ לעברנו ילד ששואל אם אפשר ללטף את הכלב.
כמובן שהסכמנו, צ׳ילי שלנו מת על תשומת לב.
אני שואלת אותו אם הוא גר קרוב, וכשמסתבר שהוא גר בדרך אלינו, אני מציעה לו להצטרף שלא ילך לבד.
בדרך הוא משתף אותנו שבבית ספר יש מחר מבחנים לנבחרת כדורגל. הוא בדיוק התאמן ומחר הוא לא יוציא את הכלב שלו כי הוא רוצה להמשיך להתאמן ושיתף אותנו קצת על הקושי…
אמרתי לו שילך לישון מוקדם, ושלפני השינה ידמיין את המבחן ואת ההכרזה שהוא עובר.
וגם אם לא יעבור, זה לא אומר כלום ושיהיו לו עוד מלא הזדמנויות כשיגדל אם זה באמת חשוב לו העיקר שישמור על מצב רוח טוב.

אחרי המפגש לא הצלחתי לחזור לסדר היום,
אל תספרו אבל בהחלטה רגעית עשיתי משהו…
מעניין אם הוא התקבל ?
מה אתם אומרים, נכון שדברים לא קורים סתם?

דברים לא קורים סתם.

אלי ואני יצאנו אתמול להליכה עם הכלב. הרחובות כבר חשוכים ואין כמעט אנשים.
פתאום קופץ לעברנו ילד ששואל אם אפשר ללטף את הכלב.
כמובן שהסכמנו, צ׳ילי שלנו מת על תשומת לב.
אני שואלת אותו אם הוא גר קרוב, וכשמסתבר שהוא גר בדרך אלינו, אני מציעה לו להצטרף שלא ילך לבד.
בדרך הוא משתף אותנו שבבית ספר יש מחר מבחנים לנבחרת כדורגל. הוא בדיוק התאמן ומחר הוא לא יוציא את הכלב שלו כי הוא רוצה להמשיך להתאמן ושיתף אותנו קצת על הקושי…
אמרתי לו שילך לישון מוקדם, ושלפני השינה ידמיין את המבחן ואת ההכרזה שהוא עובר.
וגם אם לא יעבור, זה לא אומר כלום ושיהיו לו עוד מלא הזדמנויות כשיגדל אם זה באמת חשוב לו העיקר שישמור על מצב רוח טוב.

אחרי המפגש לא הצלחתי לחזור לסדר היום,
אל תספרו אבל בהחלטה רגעית עשיתי משהו…
מעניין אם הוא התקבל ?
מה אתם אומרים, נכון שדברים לא קורים סתם?

בסופ״ש הלכנו לצפות בסרט המדובר עוזרת בית. אחד המסרים שקיבלתי מהסרט,
הזכירו לי את אחד המסרים שניסיתי להעביר בספר החדש שלי.
יובל עדן אחת הדמויות הראשיות בספר,
סופר מצליח,
בחור חביב וחתיך אבל עם המון בעיות
וסוד אחד גדול מהעבר.
והשאלה הגדולה היא עד כמה אפשר בזכות חיצוניות משובחת לסובב את כולם.

מתי נבין שהגוף שקיבלנו הוא סה״כ קליפה שמאפשרת לנו להסתובב בעולם?
אין לו שמץ של אחריות על האישיות שלנו ובכל זאת בשתי שניות אנשים מקבלים עלינו רושם ראשוני בלי להכיר אותנו בכלל,
ובתכלס החיצוניות גם לא באמת משפיעה על הבטחון העצמי שלנו.

אז בלי ספוילרים לסרט או לספר, מה אתם חושבים? עד כמה אנחנו מאפשרים למראה חיצוני לסובב אותנו?

בסופ״ש הלכנו לצפות בסרט המדובר עוזרת בית. אחד המסרים שקיבלתי מהסרט,
הזכירו לי את אחד המסרים שניסיתי להעביר בספר החדש שלי.
יובל עדן אחת הדמויות הראשיות בספר,
סופר מצליח,
בחור חביב וחתיך אבל עם המון בעיות
וסוד אחד גדול מהעבר.
והשאלה הגדולה היא עד כמה אפשר בזכות חיצוניות משובחת לסובב את כולם.

מתי נבין שהגוף שקיבלנו הוא סה״כ קליפה שמאפשרת לנו להסתובב בעולם?
אין לו שמץ של אחריות על האישיות שלנו ובכל זאת בשתי שניות אנשים מקבלים עלינו רושם ראשוני בלי להכיר אותנו בכלל,
ובתכלס החיצוניות גם לא באמת משפיעה על הבטחון העצמי שלנו.

אז בלי ספוילרים לסרט או לספר, מה אתם חושבים? עד כמה אנחנו מאפשרים למראה חיצוני לסובב אותנו?

אז מה קורה לי אחרי סה״כ שעה של ריקודי עם?

עזבו את זה שאני מרגישה צעירה יותר,
יפה יותר, רזה יותר.
הנפש שלי משתכרת ומאמינה שהיא בעולם טוב יותר.
השמש ליטרלי מחייכת גם כשהעננים מאיימים,
והציונית שבי מתחזקת.

לאחר מחקר לא מדעי שערכתי בנושא גיליתי בוודאות שאת התחושות האלה אי אפשר להשיג בכסף.

אז מה קורה לי אחרי סה״כ שעה של ריקודי עם?

עזבו את זה שאני מרגישה צעירה יותר,
יפה יותר, רזה יותר.
הנפש שלי משתכרת ומאמינה שהיא בעולם טוב יותר.
השמש ליטרלי מחייכת גם כשהעננים מאיימים,
והציונית שבי מתחזקת.

לאחר מחקר לא מדעי שערכתי בנושא גיליתי בוודאות שאת התחושות האלה אי אפשר להשיג בכסף.

קצת תרבות לסופ״ש, משתפת אתכם בסרטון נבחר מסרטוני השבוע שלי בטיקטוק. #הורה #ריקודיעם #חלומות

קצת תרבות לסופ״ש, משתפת אתכם בסרטון נבחר מסרטוני השבוע שלי בטיקטוק. #הורה #ריקודיעם #חלומות

איזה פאדיחות 🤦‍♀️
מרוב שהתלהבתי הבוקר שנכנסתי לטיץ של דור,
לא שמתי לב שהסתובבתי ברחובות, כל היום כמו טווס, בטיץ הפוך כפול🙃

שתפו בפאדיחות שלכם, שאני לא ארגיש לבד😉
שבת שלום 🙏

איזה פאדיחות 🤦‍♀️
מרוב שהתלהבתי הבוקר שנכנסתי לטיץ של דור,
לא שמתי לב שהסתובבתי ברחובות, כל היום כמו טווס, בטיץ הפוך כפול🙃

שתפו בפאדיחות שלכם, שאני לא ארגיש לבד😉
שבת שלום 🙏

🔺🔻🔺🔻הקו האדום 🔺🔻🔺🔻

אתמול בשיחת מסדרון,
סיפרתי לקולגה שאחד הנושאים המסתתרים בספר החדש שלי, הוא איפה עובר הקו האדום שלנו כאנשים בחברה.

לדוגמא, אם יש אומן/סלב/פוליטיקאי שאנחנו מעריצים את העבודה שלו, מה יגרום לנו להתכחש אליו?
הרי אנחנו לא רוצים שידירו אומנים ישראלים בעולם עצם היותם ישראלים. נכון?

אבל אני לא מדברת על דעות פוליטיות או עמדות נחרצות בנושאים מסוימים או השתייכות למגזר. בנושאים האלה כל אחד חופשי.

אבל מה קורה כשמדובר במעשים פליליים?
לאן אנחנו כחברה מוכנים להדחיק את הקו האדום שברוב הפעמים מאוד ברור לנו איפה הוא עובר.
אבל שכשמדובר בבן אדם כריזמטי שאנחנו כמהים אחריו הראות שלנו מטשטשת.

האם תמיד אנחנו עומדים מאחורי הערכים שלנו או יש מורמים מעם שאנחנו מוכנים לעצום עיניים עבורם?
מה דעתכם?
קרדיט לתמונה Eli Goldshtein + ChatGPT
ביום הצילומים אצל Hila Emanuel Gur
פשוט סיפור ישראלי

🔺🔻🔺🔻הקו האדום 🔺🔻🔺🔻

אתמול בשיחת מסדרון,
סיפרתי לקולגה שאחד הנושאים המסתתרים בספר החדש שלי, הוא איפה עובר הקו האדום שלנו כאנשים בחברה.

לדוגמא, אם יש אומן/סלב/פוליטיקאי שאנחנו מעריצים את העבודה שלו, מה יגרום לנו להתכחש אליו?
הרי אנחנו לא רוצים שידירו אומנים ישראלים בעולם עצם היותם ישראלים. נכון?

אבל אני לא מדברת על דעות פוליטיות או עמדות נחרצות בנושאים מסוימים או השתייכות למגזר. בנושאים האלה כל אחד חופשי.

אבל מה קורה כשמדובר במעשים פליליים?
לאן אנחנו כחברה מוכנים להדחיק את הקו האדום שברוב הפעמים מאוד ברור לנו איפה הוא עובר.
אבל שכשמדובר בבן אדם כריזמטי שאנחנו כמהים אחריו הראות שלנו מטשטשת.

האם תמיד אנחנו עומדים מאחורי הערכים שלנו או יש מורמים מעם שאנחנו מוכנים לעצום עיניים עבורם?
מה דעתכם?
קרדיט לתמונה Eli Goldshtein + ChatGPT
ביום הצילומים אצל Hila Emanuel Gur
פשוט סיפור ישראלי

באיחור אופנתי צוללת לטרנד 2016
לא חלמתי אז לכתוב ספר, בטח לא שניים,
הייתי שקועה עמוק בהרקדות,
הרקדתי בליטא, ובבלארוס.
10 שנים פחות ככל הנראה גם 10 קילו פחות 😉
#2016vibes

באיחור אופנתי צוללת לטרנד 2016
לא חלמתי אז לכתוב ספר, בטח לא שניים,
הייתי שקועה עמוק בהרקדות,
הרקדתי בליטא, ובבלארוס.
10 שנים פחות ככל הנראה גם 10 קילו פחות 😉
#2016vibes

אז מה הסיפור שלי ?פשוט סיפור ישראלי
שבת שלום 🙏
#תרבות #חלומות #ספר

אז מה הסיפור שלי ?פשוט סיפור ישראלי
שבת שלום 🙏
#תרבות #חלומות #ספר

.
יענקל'ה זיו
Matti Caspi
#ריקודיעם #חלומות

.
יענקל'ה זיו
Matti Caspi
#ריקודיעם #חלומות

השבוע היינו בבקו״ם,
בדרך אמרתי בצחוק (אבל עם המון תקווה בלב), לרן, הקטן שלי, שלא ידאג, ועד שהוא יתגייס כבר יהיה שלום עולמי.

ואז חשבתי על המצוקה הגדולה של אולגה, אחת הגיבורות הראשיות בספר החדש שלי, רק בת 18 אבל מאוהבת עד מעל הראש, והתסכול שלה כשתאריך הגיוס מגיע כשבראש שלה אין כלום מלבד החתונה עם אלכס,
ואפילו המצב של אולגה לא היה לי בר השוואה ל״נמות ולא נתגייס״.

לצערינו אנחנו חיים במדינה שחייבת צבא, גדול וחזק,
וכל כך מתסכל איך דווקא המילואימניקים והמשרתים לא מקבלים את התמורה והכבוד המינימלי שמגיע להם מהמדינה.
וזה עצוב.

נ.ב ביום שישי הגיע אלינו הביתה חבר חדש של גל, הוא שאל אם אני אמא שלו או אחותו🤩, אז בנימה אופטימית זאת חייבת לסכם.. מסתובב ביננו אחלה נוער, חייבים להרים לו👏

ומה קרה עם השירות של אולגה - בקרוב 😉

השבוע היינו בבקו״ם,
בדרך אמרתי בצחוק (אבל עם המון תקווה בלב), לרן, הקטן שלי, שלא ידאג, ועד שהוא יתגייס כבר יהיה שלום עולמי.

ואז חשבתי על המצוקה הגדולה של אולגה, אחת הגיבורות הראשיות בספר החדש שלי, רק בת 18 אבל מאוהבת עד מעל הראש, והתסכול שלה כשתאריך הגיוס מגיע כשבראש שלה אין כלום מלבד החתונה עם אלכס,
ואפילו המצב של אולגה לא היה לי בר השוואה ל״נמות ולא נתגייס״.

לצערינו אנחנו חיים במדינה שחייבת צבא, גדול וחזק,
וכל כך מתסכל איך דווקא המילואימניקים והמשרתים לא מקבלים את התמורה והכבוד המינימלי שמגיע להם מהמדינה.
וזה עצוב.

נ.ב ביום שישי הגיע אלינו הביתה חבר חדש של גל, הוא שאל אם אני אמא שלו או אחותו🤩, אז בנימה אופטימית זאת חייבת לסכם.. מסתובב ביננו אחלה נוער, חייבים להרים לו👏

ומה קרה עם השירות של אולגה - בקרוב 😉

זה אולי ישמע לכם קצת דרמטי,
אבל ביום שלישי כמעט הלכתי לעולמי באופן שבדיעבד היה יכול להיות די משעשע.

חיממתי מוסקה שאלי הכין בשבת, ולצידה חתכתי ירקות. וכמו כמעט בכל יום בשבוע, החברה שלי ואני התיישבנו לאכול יחד את ארוחת הצהריים הטעימה.

רוטב המוסקה העסיסי נשפך לי על השולחן, אז ניגשתי להביא מגבון, שבידי אני אוחזת, ונוגסת בחתיכת גזר קשוחה.
מפה לשם: עמדתי, אכלתי, דיברנו, זרקתי לעברה דחקה צינית, החברה שלי התחילה לצחוק ואני נחנקתי.
האדמתי, דמעתי, השתעלתי, אחר כך גם קצת הקאתי,
אבל אז היה נדמה שהצבע חזר לפנים ונשאר קצת שיעול.
אלי והחבר׳ה בעבודה ניסו לשכנע אותי ללכת למוקד, אבל סיכמתי שהאירוע מאחורינו.

בערב הנשימה שלי החלה לחרוק וסימפוניות התנגנו בכל נשיפה ושאיפה,
עד שקיבלתי החלטה ללכת, המוקד כבר היה סגור.

למחרת הלכתי לרופאה. התעקשתי שמשהו תקוע, והיא טענה שלא יראו כלום בצילום (אבל שלחה). גם האף־אוזן־גרון אמר שיש פצע קטן ממש שריטה, והתעקש שאני בסדר גמור.

הצילום גם יצא תקין, אז מי אני שאתווכח 🤷‍♀️.

למחרת, בנוסף לסימפוניות בכל מעבר אוויר, כבר קמתי עם חום וצמרמורות. ובמהלך היום, כמו נס גלוי, לפתע הרגשתי את קוביית הגזר עולה ועולה לאורך הוושט והופ יצאה 🥕(כמו שיוצאת ליחה).

אז מה המוסר השכל? לפעמים אנחנו לא רוצים לעשות דרמה, אבל מי מכיר את הגוף שלנו יותר מאיתנו? תקשיבו לו ואל תוותרו.

ואקנח עם משפט מהספר החדש שלי, בתקווה שנזכור תמיד שחייבים לחיות את ההווה:

״זה התחיל כמו יום רגיל. לא היו סימנים, לא תחושות ולא רמז שביום הזה יתהפכו חיי.״

קרדיט לתמונה: Hila Emanuel Gur

שבת שלום 🙏

זה אולי ישמע לכם קצת דרמטי,
אבל ביום שלישי כמעט הלכתי לעולמי באופן שבדיעבד היה יכול להיות די משעשע.

חיממתי מוסקה שאלי הכין בשבת, ולצידה חתכתי ירקות. וכמו כמעט בכל יום בשבוע, החברה שלי ואני התיישבנו לאכול יחד את ארוחת הצהריים הטעימה.

רוטב המוסקה העסיסי נשפך לי על השולחן, אז ניגשתי להביא מגבון, שבידי אני אוחזת, ונוגסת בחתיכת גזר קשוחה.
מפה לשם: עמדתי, אכלתי, דיברנו, זרקתי לעברה דחקה צינית, החברה שלי התחילה לצחוק ואני נחנקתי.
האדמתי, דמעתי, השתעלתי, אחר כך גם קצת הקאתי,
אבל אז היה נדמה שהצבע חזר לפנים ונשאר קצת שיעול.
אלי והחבר׳ה בעבודה ניסו לשכנע אותי ללכת למוקד, אבל סיכמתי שהאירוע מאחורינו.

בערב הנשימה שלי החלה לחרוק וסימפוניות התנגנו בכל נשיפה ושאיפה,
עד שקיבלתי החלטה ללכת, המוקד כבר היה סגור.

למחרת הלכתי לרופאה. התעקשתי שמשהו תקוע, והיא טענה שלא יראו כלום בצילום (אבל שלחה). גם האף־אוזן־גרון אמר שיש פצע קטן ממש שריטה, והתעקש שאני בסדר גמור.

הצילום גם יצא תקין, אז מי אני שאתווכח 🤷‍♀️.

למחרת, בנוסף לסימפוניות בכל מעבר אוויר, כבר קמתי עם חום וצמרמורות. ובמהלך היום, כמו נס גלוי, לפתע הרגשתי את קוביית הגזר עולה ועולה לאורך הוושט והופ יצאה 🥕(כמו שיוצאת ליחה).

אז מה המוסר השכל? לפעמים אנחנו לא רוצים לעשות דרמה, אבל מי מכיר את הגוף שלנו יותר מאיתנו? תקשיבו לו ואל תוותרו.

ואקנח עם משפט מהספר החדש שלי, בתקווה שנזכור תמיד שחייבים לחיות את ההווה:

״זה התחיל כמו יום רגיל. לא היו סימנים, לא תחושות ולא רמז שביום הזה יתהפכו חיי.״

קרדיט לתמונה: Hila Emanuel Gur

שבת שלום 🙏

בהמשך לסרטון הקודם.. איך חלום של מישהו זר יכול להשפיע על החיים שלנו. קרה לכם שחלום של מישהו אחר השפיע על החיים שלכם או ההיפך?#חלומות #תרבות #ישראל

בהמשך לסרטון הקודם.. איך חלום של מישהו זר יכול להשפיע על החיים שלנו. קרה לכם שחלום של מישהו אחר השפיע על החיים שלכם או ההיפך?#חלומות #תרבות #ישראל

אני נפרדת.
אחרי שנים רבות אני נפרדת מתמונת התדמית שלי, שליוותה אותי בגב הכריכות של הספרים שלי ובכל פלאייר פרסומי.
ספר חדש זאת הזדמנות לצלם תמונת תדמית חדשה.
כשראיתי שהילה מקיימת יום צילומים מרוכז,
זה היה לי ברור,
הרי היא מצלמת את כל האומנים הגדולים
וספר שלישי דורש ממני את הטוב ביותר 😜.

את הילה הכרתי כמובן בריקודי עם (שם אנחנו מלקטים מנעד של בעלי מקצוע דה לוקס). כשהילה אמרה לי שהיא הכירה את אבא שלי אבל בהתחלה לא קישרה ביננו, לא הופתעתי.

אמנם כשהייתי ילדה, אבא שלי ואני רקדנו באותן ההרקדות, אבל בהמשך נפגשנו רק בימי חמישי באוניברסיטה. הרבה פעמים כשהיו שואלים על הקשר ביננו והייתי אומרת שזה אבא שלי, זה הפתיע אנשים, מצד שני לא פעם אמרו לנו כמה אנחנו דומים.

אז אני נפרדת מהתמונה הישנה ובקרוב תהיה תמונה עדכנית. וזאת הזדמנות להגיד תודה להילה שקיבלה את השריטות שלי, העמידה את הסנטר שלי בזווית הנכונה וזרמה עם הבחירות המוזיקליות שלי על הסט. #חלומות #תמונה #ספר

אני נפרדת.
אחרי שנים רבות אני נפרדת מתמונת התדמית שלי, שליוותה אותי בגב הכריכות של הספרים שלי ובכל פלאייר פרסומי.
ספר חדש זאת הזדמנות לצלם תמונת תדמית חדשה.
כשראיתי שהילה מקיימת יום צילומים מרוכז,
זה היה לי ברור,
הרי היא מצלמת את כל האומנים הגדולים
וספר שלישי דורש ממני את הטוב ביותר 😜.

את הילה הכרתי כמובן בריקודי עם (שם אנחנו מלקטים מנעד של בעלי מקצוע דה לוקס). כשהילה אמרה לי שהיא הכירה את אבא שלי אבל בהתחלה לא קישרה ביננו, לא הופתעתי.

אמנם כשהייתי ילדה, אבא שלי ואני רקדנו באותן ההרקדות, אבל בהמשך נפגשנו רק בימי חמישי באוניברסיטה. הרבה פעמים כשהיו שואלים על הקשר ביננו והייתי אומרת שזה אבא שלי, זה הפתיע אנשים, מצד שני לא פעם אמרו לנו כמה אנחנו דומים.

אז אני נפרדת מהתמונה הישנה ובקרוב תהיה תמונה עדכנית. וזאת הזדמנות להגיד תודה להילה שקיבלה את השריטות שלי, העמידה את הסנטר שלי בזווית הנכונה וזרמה עם הבחירות המוזיקליות שלי על הסט. #חלומות #תמונה #ספר

שנאתי ללכת לבית ספר, הייתי בוכה בחניה של הבניין כשהשכנים מציצים מהחלונות. לא יודעת איך בסוף הצלחתי להגיע לבית הספר. חנה המורה היתה משאירה אותי בסוף היום ומבקשת שאכתוב את האותיות שוב ושוב… לא הבנתי למה זה לא מספיק שאני מזהה את האותיות וצריכה רווחים בין המילים ולכתוב ברור. אם הייתם מספרים לי אז שיום יבוא ואכתוב ספר.. הייתי חושבת שאתם משוגעים. אז מתי הכל השתנה? בהמשך. זיכרון קצר מהרצאת הטד #חלומות #טד #סופרת #ספר #ישראל

שנאתי ללכת לבית ספר, הייתי בוכה בחניה של הבניין כשהשכנים מציצים מהחלונות. לא יודעת איך בסוף הצלחתי להגיע לבית הספר. חנה המורה היתה משאירה אותי בסוף היום ומבקשת שאכתוב את האותיות שוב ושוב… לא הבנתי למה זה לא מספיק שאני מזהה את האותיות וצריכה רווחים בין המילים ולכתוב ברור. אם הייתם מספרים לי אז שיום יבוא ואכתוב ספר.. הייתי חושבת שאתם משוגעים. אז מתי הכל השתנה? בהמשך. זיכרון קצר מהרצאת הטד #חלומות #טד #סופרת #ספר #ישראל

אתמול נפלתי 🤦‍♀️

רוב היום הייתי במצב רוח טוב,
כל הדיבורים על אנרגיה חדשה שתנשוב לחיינו ב 2026 הלהיבו אותי וסחפתי את כולם אחריי.

אממה, אחר הצהריים קיבלתי מייל,
שהצליח להעיר אותי ממנוחתי.

נשמתי, יצאתי לאימון וכשחזרתי התלבטתי אם לענות או לא.
חששתי שאם אני לא אענה זה ירדוף אותי בלילה, אבל סמכתי על עצמי שאני אדלג על זה בקלילות, הרי בלתת עצות על המיינד אני אלופה 😉.

כתבתי מייל תשובה ובחרתי לשלוח רק בבוקר. ולהפתעתי הגדולה נרדמתי יפה, אבל כשרן חזר מהבילוי, התעוררתי והנה המחשבות התחילו לתקוף אותי.
אולי לכתוב טיעון א, או להוסיף טיעון ב,
הדפתי,
דחפתי,
הכנסתי לפעולה את כל השיטות שלי.
זה הצליח לכמה דקות .. ושוב נפלתי.
שיחקתי פינג פונג עם המחשבות עד שנרדמתי ושקעתי בחלומות מוזרים.

אז אולי ההתרגשות מ 2026 היתה מוקדמת, אולי אני עדיין צריכה להתאמן,
אבל אני בטוחה שבפעם הבאה אשתפר.
ושתהיה לנו שנה אזרחית לבבית 😍

את התמונה Eli Goldshtein צילם ביום הצילומים אצל Hila Emanuel Gur

אתמול נפלתי 🤦‍♀️

רוב היום הייתי במצב רוח טוב,
כל הדיבורים על אנרגיה חדשה שתנשוב לחיינו ב 2026 הלהיבו אותי וסחפתי את כולם אחריי.

אממה, אחר הצהריים קיבלתי מייל,
שהצליח להעיר אותי ממנוחתי.

נשמתי, יצאתי לאימון וכשחזרתי התלבטתי אם לענות או לא.
חששתי שאם אני לא אענה זה ירדוף אותי בלילה, אבל סמכתי על עצמי שאני אדלג על זה בקלילות, הרי בלתת עצות על המיינד אני אלופה 😉.

כתבתי מייל תשובה ובחרתי לשלוח רק בבוקר. ולהפתעתי הגדולה נרדמתי יפה, אבל כשרן חזר מהבילוי, התעוררתי והנה המחשבות התחילו לתקוף אותי.
אולי לכתוב טיעון א, או להוסיף טיעון ב,
הדפתי,
דחפתי,
הכנסתי לפעולה את כל השיטות שלי.
זה הצליח לכמה דקות .. ושוב נפלתי.
שיחקתי פינג פונג עם המחשבות עד שנרדמתי ושקעתי בחלומות מוזרים.

אז אולי ההתרגשות מ 2026 היתה מוקדמת, אולי אני עדיין צריכה להתאמן,
אבל אני בטוחה שבפעם הבאה אשתפר.
ושתהיה לנו שנה אזרחית לבבית 😍

את התמונה Eli Goldshtein צילם ביום הצילומים אצל Hila Emanuel Gur

רוב הלילה נדדתי בין חלומות לספירת כבשים.
אבל לא משנה מה, 2026 מקווה שאת מוכנה. הגעתי 😍‼️.#2026 #שנהחדשה #חלומותחדשים

רוב הלילה נדדתי בין חלומות לספירת כבשים.
אבל לא משנה מה, 2026 מקווה שאת מוכנה. הגעתי 😍‼️.#2026 #שנהחדשה #חלומותחדשים

רגע רגע רגע לפני שבועיים גל (הסנדוויץ) הסביר לי שאני חייבת להיכנס לטיק טוק. דקה אח״כ הוא התחרט כי זה יהיה פאדיחות🤦‍♀️, אבל זה כבר היה מאוחר מדי🤷‍♀️. מצד אחד גם אני הרגשתי לא בנוח, אז העלתי סרטונים רק לטיק טוק ובשאר המדיות המשכתי כרגיל. ועכשיו שכל הפיד ממתין ל 2026, החלטתי לעצור רגע. נכון שנה חדשה אוטוטו פה, אבל מה עם מה שהיה כאן פעם? מי זוכר? מי יודע? אז מה אתם אומרים? להמשיך להפריד או שתשמחו לראות את הסרטונים גם כאן? ולא משנה מה תגיבו שתהיה לכולם שנה אזרחית מושלמת. #פשוטסיפורישראלי #חלומות #תרבות #ישראל

רגע רגע רגע לפני שבועיים גל (הסנדוויץ) הסביר לי שאני חייבת להיכנס לטיק טוק. דקה אח״כ הוא התחרט כי זה יהיה פאדיחות🤦‍♀️, אבל זה כבר היה מאוחר מדי🤷‍♀️. מצד אחד גם אני הרגשתי לא בנוח, אז העלתי סרטונים רק לטיק טוק ובשאר המדיות המשכתי כרגיל. ועכשיו שכל הפיד ממתין ל 2026, החלטתי לעצור רגע. נכון שנה חדשה אוטוטו פה, אבל מה עם מה שהיה כאן פעם? מי זוכר? מי יודע? אז מה אתם אומרים? להמשיך להפריד או שתשמחו לראות את הסרטונים גם כאן? ולא משנה מה תגיבו שתהיה לכולם שנה אזרחית מושלמת. #פשוטסיפורישראלי #חלומות #תרבות #ישראל

אגלה לכם סוד. כשהייתי ילדה הי�יתי בטוחה ב 100% שאני יכולה לעוף. שבוע טוב 🙏 #חלומות

אגלה לכם סוד. כשהייתי ילדה הייתי בטוחה ב 100% שאני יכולה לעוף. שבוע טוב 🙏 #חלומות

אני נפרדת.
אחרי שנים רבות אני נפרדת מתמונת התדמית שלי, שליוותה אותי בגב הכריכות של הספרים שלי ובכל פלאייר פרסומי.
ספר חדש זאת הזדמנות לצלם תמונת תדמית חדשה.
כשראיתי שהילה מקיימת יום צילומים מרוכז,
זה היה לי ברור,
הרי היא מצלמת את כל האומנים הגדולים
וספר שלישי דורש ממני את הטוב ביותר 😜.

את הילה הכרתי כמובן בריקודי עם (שם אנחנו מלקטים מנעד של בעלי מקצוע דה לוקס). כשהילה אמרה לי שהיא הכירה את אבא שלי אבל בהתחלה לא קישרה ביננו, לא הופתעתי.

אמנם כשהייתי ילדה, אבא שלי ואני רקדנו באותן ההרקדות, אבל בהמשך נפגשנו רק בימי חמישי באוניברסיטה. הרבה פעמים כשהיו שואלים על הקשר ביננו והייתי אומרת שזה אבא שלי, זה הפתיע אנשים, מצד שני לא פעם אמרו לנו כמה אנחנו דומים.

אז אני נפרדת מהתמונה הישנה ובקרוב תהיה תמונה עדכנית. וזאת הזדמנות להגיד תודה להילה שקיבלה את השריטות שלי, העמידה את הסנטר שלי בזווית הנכונה וזרמה עם הבחירות המוזיקליות שלי על הסט.

אני נפרדת.
אחרי שנים רבות אני נפרדת מתמונת התדמית שלי, שליוותה אותי בגב הכריכות של הספרים שלי ובכל פלאייר פרסומי.
ספר חדש זאת הזדמנות לצלם תמונת תדמית חדשה.
כשראיתי שהילה מקיימת יום צילומים מרוכז,
זה היה לי ברור,
הרי היא מצלמת את כל האומנים הגדולים
וספר שלישי דורש ממני את הטוב ביותר 😜.

את הילה הכרתי כמובן בריקודי עם (שם אנחנו מלקטים מנעד של בעלי מקצוע דה לוקס). כשהילה אמרה לי שהיא הכירה את אבא שלי אבל בהתחלה לא קישרה ביננו, לא הופתעתי.

אמנם כשהייתי ילדה, אבא שלי ואני רקדנו באותן ההרקדות, אבל בהמשך נפגשנו רק בימי חמישי באוניברסיטה. הרבה פעמים כשהיו שואלים על הקשר ביננו והייתי אומרת שזה אבא שלי, זה הפתיע אנשים, מצד שני לא פעם אמרו לנו כמה אנחנו דומים.

אז אני נפרדת מהתמונה הישנה ובקרוב תהיה תמונה עדכנית. וזאת הזדמנות להגיד תודה להילה שקיבלה את השריטות שלי, העמידה את הסנטר שלי בזווית הנכונה וזרמה עם הבחירות המוזיקליות שלי על הסט.

משפחת קלאוס ואני סוגרים פינות לקראת השנה החדשה🧑‍🎄

משפחת קלאוס ואני סוגרים פינות לקראת השנה החדשה🧑‍🎄

לקראת סוף השנה,
הרבה עסקים נוהגים לעשות ספירת מלאי.
וגם אני נוטה למדוד בפינצטה את ההישגים שלי, וכל בוקר רודפת אחרי עוד ועוד ועוד אבל לא תמיד יודעת אחרי מה.

השאלות הגדולה שאני שואלת את עצמי לקראת השנה האזרחית החדשה היא מלאי של מה בעצם אנחנו סופרים ולמה? ומתי אפשר כבר להי�שען על הכורסא ולנשום לרווחה.

אחרי מה שעברנו לא למדנו שמספיק שנקום בריאים בבוקר וכל השאר בונוס?

לסיכום: אם מישהו מרגיז אתכם בבית, או בעבודה, תנשמו עמוק ותזכרו בספירת מלאי שעשיתם😜

חמישי נעים לכולם☀️

לקראת סוף השנה,
הרבה עסקים נוהגים לעשות ספירת מלאי.
וגם אני נוטה למדוד בפינצטה את ההישגים שלי, וכל בוקר רודפת אחרי עוד ועוד ועוד אבל לא תמיד יודעת אחרי מה.

השאלות הגדולה שאני שואלת את עצמי לקראת השנה האזרחית החדשה היא מלאי של מה בעצם אנחנו סופרים ולמה? ומתי אפשר כבר להישען על הכורסא ולנשום לרווחה.

אחרי מה שעברנו לא למדנו שמספיק שנקום בריאים בבוקר וכל השאר בונוס?

לסיכום: אם מישהו מרגיז אתכם בבית, או בעבודה, תנשמו עמוק ותזכרו בספירת מלאי שעשיתם😜

חמישי נעים לכולם☀️

אתמול בפעם הראשונה,
גל ליווה אותי לריקודי עם באוניברסיטה.
בדרך סיפרתי לו איך בשנות התיכון (כשהייתי יותר צעירה ממנו 😱) ימי חמישי היו קדושים לי.

הייתי חוזרת מבית ספר,
מורחת מסיכת פנים כלשהי,
מחשיכה את החדר לשנ״צ ארוך,
ובערב יוצאת לרקוד ריקודי עם באוניברסיטה עם אבא שלי, עד השעות הקטנות של הלילה, ולמחרת קמה לבית ספר כמו גדולה.

ואז חזרתי אחורנית שגם ביסודי היינו חוזרים מאוחר מהרקדה בנצר סירני או מגולדה ובכל זאת קמתי לבית ספר בלי בעיה (למרות שבית ספר ואני לא היינו הכי הכי מיודדים העדפתי ללכת ולהתמודד עם עייפות מאשר שלא יתנו לי ללכת לרקוד כי אני לא קמה).

גל לא הבין איך ולמה ההרקדה ממשיכה עוד אחרי חצות, אבל זה כי הוא עוד צעיר 😜,

בכל מקרה בימי חמישי היתה אווירת טופ השבוע .
אולי אני צריכה לחזור ולשים מסיכת פנים😍

אתמול בפעם הראשונה,
גל ליווה אותי לריקודי עם באוניברסיטה.
בדרך סיפרתי לו איך בשנות התיכון (כשהייתי יותר צעירה ממנו 😱) ימי חמישי היו קדושים לי.

הייתי חוזרת מבית ספר,
מורחת מסיכת פנים כלשהי,
מחשיכה את החדר לשנ״צ ארוך,
ובערב יוצאת לרקוד ריקודי עם באוניברסיטה עם אבא שלי, עד השעות הקטנות של הלילה, ולמחרת קמה לבית ספר כמו גדולה.

ואז חזרתי אחורנית שגם ביסודי היינו חוזרים מאוחר מהרקדה בנצר סירני או מגולדה ובכל זאת קמתי לבית ספר בלי בעיה (למרות שבית ספר ואני לא היינו הכי הכי מיודדים העדפתי ללכת ולהתמודד עם עייפות מאשר שלא יתנו לי ללכת לרקוד כי אני לא קמה).

גל לא הבין איך ולמה ההרקדה ממשיכה עוד אחרי חצות, אבל זה כי הוא עוד צעיר 😜,

בכל מקרה בימי חמישי היתה אווירת טופ השבוע .
אולי אני צריכה לחזור ולשים מסיכת פנים😍

אתמול באימון, כששרתי הזעתי ופיזזתי בין תחנה לתחנה, שאלה אותי אחת המתאמנות החדשות, אם שתיתי משהו לפני האימון😜.
עניתי לה באינסטינקט מהיר עם חיוך :
״לא שתיתי, זה פגם גנטי״ .
יכול להיות שאני חוזרת לעצמי,
נשאר רק עוד להחזיר את רן גואילי
ונתקרב עוד צעד לשם.

את השיר על הפגם הגנטי 😉כתבתי כשהחלה המלחמה:

תוכלו להינות ממנו 🎶 בתגובה הראשונה.

עייפה מהתקופה!

עייפה לקום בבוקר למרתון החדשות
לרדוף אחרי הילדים, ולרצות לרצות
התעייפתי מלשמוע את השעון המעורר שצלצל כבר פעמיים או יותר

כולם אומרים ״זאת התקופה, הכל עוד יעבור תהי חזקה״

היו ימים הייתי אחרת,
אנרגיה של גיבורה מתוך סרט
היו ששאלו, ״איך תמיד אני צוחקת?״
הייתי עונה ״פגם גנטי״ , ומחייכת

עייפה ממזוודות שעמוסות במחשבות
מתרוצים מסובכים, ושוב לבטל את החברות
המציאות החדשה מטשטשת לי את המחשבה, התעייפתי מפוליטיקה זולה

כולם אומרים ״זאת התקופה, הכל עוד יעבור תהי חזקה״

היו ימים הייתי אחרת,
אנרגיה של גיבורה מתוך סרט
היו ששאלו, ״איך תמיד אני צוחקת?״
הייתי עונה ״פגם גנטי״ , ומחייכת

היו ימים הייתי אחרת,
אנרגיה של גיבורה מתוך סרט
כששאלו, ״איך אני תמיד צוחקת?״
הייתי עונה ״פגם גנטי״ , ומחייכת

יודעת שהכל יעבור, בינתיים עייפה

אתמול באימון, כששרתי הזעתי ופיזזתי בין תחנה לתחנה, שאלה אותי אחת המתאמנות החדשות, אם שתיתי משהו לפני האימון😜.
עניתי לה באינסטינקט מהיר עם חיוך :
״לא שתיתי, זה פגם גנטי״ .
יכול להיות שאני חוזרת לעצמי,
נשאר רק עוד להחזיר את רן גואילי
ונתקרב עוד צעד לשם.

את השיר על הפגם הגנטי 😉כתבתי כשהחלה המלחמה:

תוכלו להינות ממנו 🎶 בתגובה הראשונה.

עייפה מהתקופה!

עייפה לקום בבוקר למרתון החדשות
לרדוף אחרי הילדים, ולרצות לרצות
התעייפתי מלשמוע את השעון המעורר שצלצל כבר פעמיים או יותר

כולם אומרים ״זאת התקופה, הכל עוד יעבור תהי חזקה״

היו ימים הייתי אחרת,
אנרגיה של גיבורה מתוך סרט
היו ששאלו, ״איך תמיד אני צוחקת?״
הייתי עונה ״פגם גנטי״ , ומחייכת

עייפה ממזוודות שעמוסות במחשבות
מתרוצים מסובכים, ושוב לבטל את החברות
המציאות החדשה מטשטשת לי את המחשבה, התעייפתי מפוליטיקה זולה

כולם אומרים ״זאת התקופה, הכל עוד יעבור תהי חזקה״

היו ימים הייתי אחרת,
אנרגיה של גיבורה מתוך סרט
היו ששאלו, ״איך תמיד אני צוחקת?״
הייתי עונה ״פגם גנטי״ , ומחייכת

היו ימים הייתי אחרת,
אנרגיה של גיבורה מתוך סרט
כששאלו, ״איך אני תמיד צוחקת?״
הייתי עונה ״פגם גנטי״ , ומחייכת

יודעת שהכל יעבור, בינתיים עייפה

לפני יותר משנתיים,
כשפרצה המלחמה והייתי חייבת מקום של שקט,
נרשמתי לקורס פזמונאות עם Dan Toren ז״ל,
במזל גדול הספקתי ללמוד בקורס האחרון שהעביר,
ואחד הדברים החשובים שלקחתי איתי,
היה להיות נאמנה לאומנות שלי.

כזייפנית מוכרת לרשויות, במסיבת הסיום שלנו (למרות שדן ביקש) לא הסכמתי לשיר בעצמי את השיר שכתבתי, ובצעה אותו זמרת מבית ספר רימון.

אתמול במסיבת הסיום של חוג המחזמר שהשתתפתי בו בשנה האחרונה, עליתי, שרתי, זייפתי, והקטע שנדמה לי (שלמרות האי דיוקים שנשמעו) לא רק אני נהניתי, אלא גם הקהל האינטימי שהגיע.

תודה לאילנה אביטל אילנה אביטל
הקתדרה רמת השרון
לחברים החדשים שרכשתי
על שנה מעניינת במיוחד🙏
והכי חשוב, אל תפסיקו לשיר😜

לפני יותר משנתיים,
כשפרצה המלחמה והייתי חייבת מקום של שקט,
נרשמתי לקורס פזמונאות עם Dan Toren ז״ל,
במזל גדול הספקתי ללמוד בקורס האחרון שהעביר,
ואחד הדברים החשובים שלקחתי איתי,
היה להיות נאמנה לאומנות שלי.

כזייפנית מוכרת לרשויות, במסיבת הסיום שלנו (למרות שדן ביקש) לא הסכמתי לשיר בעצמי את השיר שכתבתי, ובצעה אותו זמרת מבית ספר רימון.

אתמול במסיבת הסיום של חוג המחזמר שהשתתפתי בו בשנה האחרונה, עליתי, שרתי, זייפתי, והקטע שנדמה לי (שלמרות האי דיוקים שנשמעו) לא רק אני נהניתי, אלא גם הקהל האינטימי שהגיע.

תודה לאילנה אביטל אילנה אביטל
הקתדרה רמת השרון
לחברים החדשים שרכשתי
על שנה מעניינת במיוחד🙏
והכי חשוב, אל תפסיקו לשיר😜

אנחנו צריכים לזכור,
העולם ימשיך להסתובב עוד הרבה אחרינו,
יקרוץ לשמש, בוקר, לילה, סופ״ש וחוזר חלילה- איתנו ובלעדינו.
בדיוק כמו שהסתובב שנים לפני שהגחנו והפצנו אור ביקום הזה.
מקום העבודה שלנו ימשיך להתקיים,
החברים,
המשפחה,
הילדים,
הנכדים,
הנינים,
המדינה.

לפעמים אני מרגישה שאנחנו שוכחים את זה,
שאנחנו חושבים שאנחנו בעצמנו ובכבודנו המצאנו את הגלגל,
שהדרך שלנו היחידה, הנכונה וחד חד משמעית הכי צודקת,
הרי מי יודע יותר טוב מאיתנו 😜.

אז זהו שלא,
תזכרו,
הכדור ימשיך להסתובב עוד הרבה אחרינו,
תורידו רגל מהגז,
תנשמו,
תחייכו,
ואין פזמון. תרקדו 😉

וללא שום קשר,
היום יום חג🎈, מזל טוב לEli Goldshtein שללא ספק הופך את כדור הארץ למקום טוב יותר ❤️

אנחנו צריכים לזכור,
העולם ימשיך להסתובב עוד הרבה אחרינו,
יקרוץ לשמש, בוקר, לילה, סופ״ש וחוזר חלילה- איתנו ובלעדינו.
בדיוק כמו שהסתובב שנים לפני שהגחנו והפצנו אור ביקום הזה.
מקום העבודה שלנו ימשיך להתקיים,
החברים,
המשפחה,
הילדים,
הנכדים,
הנינים,
המדינה.

לפעמים אני מרגישה שאנחנו שוכחים את זה,
שאנחנו חושבים שאנחנו בעצמנו ובכבודנו המצאנו את הגלגל,
שהדרך שלנו היחידה, הנכונה וחד חד משמעית הכי צודקת,
הרי מי יודע יותר טוב מאיתנו 😜.

אז זהו שלא,
תזכרו,
הכדור ימשיך להסתובב עוד הרבה אחרינו,
תורידו רגל מהגז,
תנשמו,
תחייכו,
ואין פזמון. תרקדו 😉

וללא שום קשר,
היום יום חג🎈, מזל טוב לEli Goldshtein שללא ספק הופך את כדור הארץ למקום טוב יותר ❤️

מכירים את זה שאתם יושבים באולם מרהיב,
האורות כבים,
פעלולנים מוכשרים עולים לבמה,
מבצעים אקרובטיקה לתפארת
המוזיקה ברקע בווליום סוחף,
אתם מתנתקים מהמציאות ובטוחים שחד משמעית,
כי אין אופציה אחרת, כולם נפעמים מהמופע.

אבל כבר במדרגות יציאה מהאולם,
להפתעתכם הגמורה,
אתם שומעים התלחששויות, ויש מי שאומר שזה היה רק ״נחמד״, ״גרוע״, ״לא מה שציפינו״ מה ? לא היינו באותו מופע?

זה משגע אותי,
איך כל אחד יכול להסתכל על אותה התמונה,
אבל לראות סיטואציה אחרת,
לפענח אחרת ולהסיק מסקנה שונה.

זה יכול להיות שיר ברדיו שאני אתלהב בטירוף ומנגד מישהו יבקש להחליף תחנה,
או ריקוד שאני כל כך אוהבת וחצי מעגל יקח הפסקה.

כשהילד שלנו חוזר עם ציור מעפן מהגן,
למרות שאנחנו אוהבים אותו הכי בעולם,
ואומרים לו שהציור משגע,
אנחנו יודעים, בלי ספק, שמדובר בחתיכת חרא 😜.

אבל כשמדובר באמן.ית שאנחנו אוהבים,
זמר.ת/ עיתונאי.ת / פוליטיקאי.ת/ או מחנה.
על כל יצירה שהם יבשלו לנו נגיד אמן?
(סליחה מראש)נאהב כל גרעפס שיפליצו?
לא נפעיל שיקול דעת?
לא ניתן קרדיט למיינד שלנו?

איפה בעצם עובר הקו האדום בנאמנות?
כאילו…. זה כמו התאהבות ראשונית?
שהדפקטים של הצד השני עדיין שקופים ואי אפשר לראות אותם בעיניים או שפשוט לצד שאנחנו סוגדים מותר הכל?

הרי כדי לא לראות שדופקים אותנו,
אנחנו צריכים להיות מטומטמים.
ואיך עם סגולה🤷‍♀️ יכול להיות מטומטם?

בתמונה אלי ואני במופע שחד משמעי היה מטורף😜

מכירים את זה שאתם יושבים באולם מרהיב,
האורות כבים,
פעלולנים מוכשרים עולים לבמה,
מבצעים אקרובטיקה לתפארת
המוזיקה ברקע בווליום סוחף,
אתם מתנתקים מהמציאות ובטוחים שחד משמעית,
כי אין אופציה אחרת, כולם נפעמים מהמופע.

אבל כבר במדרגות יציאה מהאולם,
להפתעתכם הגמורה,
אתם שומעים התלחששויות, ויש מי שאומר שזה היה רק ״נחמד״, ״גרוע״, ״לא מה שציפינו״ מה ? לא היינו באותו מופע?

זה משגע אותי,
איך כל אחד יכול להסתכל על אותה התמונה,
אבל לראות סיטואציה אחרת,
לפענח אחרת ולהסיק מסקנה שונה.

זה יכול להיות שיר ברדיו שאני אתלהב בטירוף ומנגד מישהו יבקש להחליף תחנה,
או ריקוד שאני כל כך אוהבת וחצי מעגל יקח הפסקה.

כשהילד שלנו חוזר עם ציור מעפן מהגן,
למרות שאנחנו אוהבים אותו הכי בעולם,
ואומרים לו שהציור משגע,
אנחנו יודעים, בלי ספק, שמדובר בחתיכת חרא 😜.

אבל כשמדובר באמן.ית שאנחנו אוהבים,
זמר.ת/ עיתונאי.ת / פוליטיקאי.ת/ או מחנה.
על כל יצירה שהם יבשלו לנו נגיד אמן?
(סליחה מראש)נאהב כל גרעפס שיפליצו?
לא נפעיל שיקול דעת?
לא ניתן קרדיט למיינד שלנו?

איפה בעצם עובר הקו האדום בנאמנות?
כאילו…. זה כמו התאהבות ראשונית?
שהדפקטים של הצד השני עדיין שקופים ואי אפשר לראות אותם בעיניים או שפשוט לצד שאנחנו סוגדים מותר הכל?

הרי כדי לא לראות שדופקים אותנו,
אנחנו צריכים להיות מטומטמים.
ואיך עם סגולה🤷‍♀️ יכול להיות מטומטם?

בתמונה אלי ואני במופע שחד משמעי היה מטורף😜

אני אגלה לכם סוד!
(אבל למי שמכיר אותי באמת זה לא ממש סוד 😜)

כשהייתי צעירה הייתי בכיינית לא קטנה,
הדמעות היו מתפרצות החוצה והייתי לוקחת כל דבר ללב.
ביסודי החברים השתעשעו וקראו לי ״בוכקת״ כי הייתה לי נטיה לקחת את כל הצער ללב, לבכות ומהר מאוד לצחוק בו״ז.

האמת שלא רק כשהייתי קטנה
גם כבן אדם בוגר, כשעבדתי באוניברסיטה הפתוחה הייתי מתיישבת בכסא מול המנהל שלי, והברז היה נפתח. למה? על מה זה ישב? אין לי מושג.

רק כשהפכתי לעצמאית והקמתי את עסק ריקודי העם שלי, כאילו הנפש התעטפה בשיריון שהחל להגן עליי ומינון הבכי ירד משמעותית.

אבל אז הגיע ה 7.10 והברז נפתח מחדש.
ולמה אני מספרת לכם את זה עכשיו?
אתמול כשנכנסתי לעבודה שמעתי מהרחוב ריב, בעל ואשה? אמא ובן? לא היה ברור.
אומנם הבחור זה שצעק, אבל לא בקטע אלים, מצוקה גדולה נשמעה מהקול שלו.
וכל כך נעצבתי על התחושות שהתפזרו ברחוב, אספתי אותם אליי ולרגע חזרתי להיות הילדה הקטנה שנכנסת למבוי סתום ובוכה.

וחשבתי על זה איך זה שלפעמים דווקא בתוך הבית, במקום הבטוח שלך, לא תמיד שומעים אותך.

זהו, תחשבו על זה.

אני אגלה לכם סוד!
(אבל למי שמכיר אותי באמת זה לא ממש סוד 😜)

כשהייתי צעירה הייתי בכיינית לא קטנה,
הדמעות היו מתפרצות החוצה והייתי לוקחת כל דבר ללב.
ביסודי החברים השתעשעו וקראו לי ״בוכקת״ כי הייתה לי נטיה לקחת את כל הצער ללב, לבכות ומהר מאוד לצחוק בו״ז.

האמת שלא רק כשהייתי קטנה
גם כבן אדם בוגר, כשעבדתי באוניברסיטה הפתוחה הייתי מתיישבת בכסא מול המנהל שלי, והברז היה נפתח. למה? על מה זה ישב? אין לי מושג.

רק כשהפכתי לעצמאית והקמתי את עסק ריקודי העם שלי, כאילו הנפש התעטפה בשיריון שהחל להגן עליי ומינון הבכי ירד משמעותית.

אבל אז הגיע ה 7.10 והברז נפתח מחדש.
ולמה אני מספרת לכם את זה עכשיו?
אתמול כשנכנסתי לעבודה שמעתי מהרחוב ריב, בעל ואשה? אמא ובן? לא היה ברור.
אומנם הבחור זה שצעק, אבל לא בקטע אלים, מצוקה גדולה נשמעה מהקול שלו.
וכל כך נעצבתי על התחושות שהתפזרו ברחוב, אספתי אותם אליי ולרגע חזרתי להיות הילדה הקטנה שנכנסת למבוי סתום ובוכה.

וחשבתי על זה איך זה שלפעמים דווקא בתוך הבית, במקום הבטוח שלך, לא תמיד שומעים אותך.

זהו, תחשבו על זה.

אז מה לעזאזל עשיתי שבוע שעבר בברלין?

חוצמזה שנמחצתי בהופעת עמידה של זמר שאני לא מכירה, בין אלפי חברה צעירים (אבל זה סיפור בפני עצמו).
נסעתי לעשות מחקר.
מחקר לספר החדש שלי.

הפסל של בטהובן-היידן-מוצארט שעומד בפארק טירגארטן מופיע שוב ושוב כמוטיב חוזר בספר שלי.
על הדשא למרגלות הפסל רבקה נהגה להעביר את השעות הפנויות בימים שלפני המלחמה.
שם הכירה את בעלה,
ולשם בתם תחזור אחרי שרבקה שתלך לעולמה.

אילו הפסל יכל לדבר בן רגע יכול היה לחשוף בפניה את כל האמת המטלטלת שהסתירו הוריה במשך השנים.

נסעתי להרגיש את מרגלות הפסל,
להרגיש את ריח הדשא שעוטף אותו,
ולוודא שהסיפור מתאים למבחן המציאות.

כעת החלטתי שאין טעם להמתין יותר
והספר נכנס לשלב עריכה לשונית,
הרכבת החלה את הנסיעה ולמרות הפחד אני לא עוצרת.
אוטוטו אהיה סופרת ל -3

פתחתי קבוצה שקטה חדשה, לעדכונים בנושא הספר והתייעצויות שונות שיעלו בתהליך. אם בא לכם להיות חלק מתהליך היצירה, מזמינה אתכם להצטרף 🙏❤️

אני והפסל בתמונה
הקישור לקבוצה בתגובה הראשונה

אז מה לעזאזל עשיתי שבוע שעבר בברלין?

חוצמזה שנמחצתי בהופעת עמידה של זמר שאני לא מכירה, בין אלפי חברה צעירים (אבל זה סיפור בפני עצמו).
נסעתי לעשות מחקר.
מחקר לספר החדש שלי.

הפסל של בטהובן-היידן-מוצארט שעומד בפארק טירגארטן מופיע שוב ושוב כמוטיב חוזר בספר שלי.
על הדשא למרגלות הפסל רבקה נהגה להעביר את השעות הפנויות בימים שלפני המלחמה.
שם הכירה את בעלה,
ולשם בתם תחזור אחרי שרבקה שתלך לעולמה.

אילו הפסל יכל לדבר בן רגע יכול היה לחשוף בפניה את כל האמת המטלטלת שהסתירו הוריה במשך השנים.

נסעתי להרגיש את מרגלות הפסל,
להרגיש את ריח הדשא שעוטף אותו,
ולוודא שהסיפור מתאים למבחן המציאות.

כעת החלטתי שאין טעם להמתין יותר
והספר נכנס לשלב עריכה לשונית,
הרכבת החלה את הנסיעה ולמרות הפחד אני לא עוצרת.
אוטוטו אהיה סופרת ל -3

פתחתי קבוצה שקטה חדשה, לעדכונים בנושא הספר והתייעצויות שונות שיעלו בתהליך. אם בא לכם להיות חלק מתהליך היצירה, מזמינה אתכם להצטרף 🙏❤️

אני והפסל בתמונה
הקישור לקבוצה בתגובה הראשונה

תעצרו רגע, אני ממש מודאגת🥺.

למזלי הגדול אין כרגע בחיי גברים ערסים אלימים ונרקסיסטים.
וכולי תקווה לא להתקל באחד כזה מקרוב.

מחקרים מראים שלרוב אנשים לא נוטים להתערב כשמשתוללת לפניהם סיטואציה אלימה.
אבל אני כן מצפה מנבחרת העם שתהיה חזקה מזה, שתעצור, שתגנה, ושלא תתן יד לאירועים אלימים.

לא הבנתי… כולם שם מפחדים? כי אין נכון לא נכון, אין שנוי במחלוקת, יש אלימות, וזה אין כניסה
נ ק ו ד ה .

ואיפה אנחנו עם ישראל שמדבר על אחדות?

האלימות בכנסת לא שונה מהפוסטים המבישים שנגללים לפעמים בפייסבוק שלי עם הכפשות על אנשים בעלי דעות שונות, הכוללות מילים מזעזעות ותמונות רעות.

חוסר הסבלנות לאחר, קללות, צעקות = אלימות לכל דבר ועניין.

אני מתוסכלת ומפחדת.
כי אם זה לא עוצר בכנסת,
זה לא יעצור כשזה יגיע למקומות העבודה,
לבתי הספר, לגני הילדים, לבתים שלנו ולשיח ביננו.

אם לא נגנה הילדים שלנו עוד יחשבו שההתנהגות הזאת נורמטיבית ומקובלת.

תבחרו במי שתרצו,
תאמינו למה שתבחרו,
אבל אל תתנו לעם שלנו ללכת לאבדון.

תגנו אלימות, בשיח הציבורי, בפגישה, בשיחה בין חברים.
לא מחר ולא מחרתיים,
היום,
אל תחשבו עליי ועליכם, תחשבו על הילדים והנכדים שלנו שימשיכו להצמיח את ישראל.

השינוי חייב להתחיל.
בתמונה…מנהיגות.

תעצרו רגע, אני ממש מודאגת🥺.

למזלי הגדול אין כרגע בחיי גברים ערסים אלימים ונרקסיסטים.
וכולי תקווה לא להתקל באחד כזה מקרוב.

מחקרים מראים שלרוב אנשים לא נוטים להתערב כשמשתוללת לפניהם סיטואציה אלימה.
אבל אני כן מצפה מנבחרת העם שתהיה חזקה מזה, שתעצור, שתגנה, ושלא תתן יד לאירועים אלימים.

לא הבנתי… כולם שם מפחדים? כי אין נכון לא נכון, אין שנוי במחלוקת, יש אלימות, וזה אין כניסה
נ ק ו ד ה .

ואיפה אנחנו עם ישראל שמדבר על אחדות?

האלימות בכנסת לא שונה מהפוסטים המבישים שנגללים לפעמים בפייסבוק שלי עם הכפשות על אנשים בעלי דעות שונות, הכוללות מילים מזעזעות ותמונות רעות.

חוסר הסבלנות לאחר, קללות, צעקות = אלימות לכל דבר ועניין.

אני מתוסכלת ומפחדת.
כי אם זה לא עוצר בכנסת,
זה לא יעצור כשזה יגיע למקומות העבודה,
לבתי הספר, לגני הילדים, לבתים שלנו ולשיח ביננו.

אם לא נגנה הילדים שלנו עוד יחשבו שההתנהגות הזאת נורמטיבית ומקובלת.

תבחרו במי שתרצו,
תאמינו למה שתבחרו,
אבל אל תתנו לעם שלנו ללכת לאבדון.

תגנו אלימות, בשיח הציבורי, בפגישה, בשיחה בין חברים.
לא מחר ולא מחרתיים,
היום,
אל תחשבו עליי ועליכם, תחשבו על הילדים והנכדים שלנו שימשיכו להצמיח את ישראל.

השינוי חייב להתחיל.
בתמונה…מנהיגות.

#maddamtussauds #newyork

#maddamtussauds #newyork

#mexico #cancun #playadelcarmen #chichenitza #cocobongo #familyvibe

#mexico #cancun #playadelcarmen #chichenitza #cocobongo #familyvibe

#newyork

#newyork

לחלום 🌟 לנשום 🌟 להגשים 🌟

שמעו סיפור
Long Long Time Ago…
ביום בהיר אחד, בעולם אחר לגמרי,
אי שם בשנת 2007,
למרות שדור וגל היו עדיין קטנטנים,
ככל הנראה לאלי ולי היה זמן עודף,
כך שישבנו משועממים בסלון והחלטנו לכתוב דף חלומות/ מחשבות/מטרות, אבל בהגזמה בלי רציונליזציה לבעוד 10 ו 20 שנה.
שמנו בכספת ושכחנו מזה.

מפה לשם … בדף המרכז את החלומות ל 2027 כתבתי סעיף של קרוז לקאריביים.
בימים ההם זה בהחלט הרגיש חלום בהגזמה.
כעבור כמה שנים שעברנו על החלומות הכרזתי שאני מבטלת את החלום.
הרגשתי שלא באמת דחוף לי להגיע לקרוז לקאריביים.
קרוז באירופה עם המשפחה הספיק לי כתחליף לקרוז החלומי.

כשראינו שהחגים יוצרים חופש משתלם,
ישבנו עם הילדים להחליט לאן נטוס (לפני הגיוס של גל ולפני הטיסה הגדולה של דור לדרום אמריקה)
הם הציעו יפן, יפן, מונגוליה, מקסיקו ויפן.
כל אחד עשה מצגת שכנוע
ואנחנו נדרשנו לבחור את היעד המפתה.
המלחמה עם איראן היתה בשיאה והעלויות ליפן גם הן, אז אלי הבריק שנשכפל עם הילדים את ירח הדבש שלנו במקסיקו ונסמן v על החלום שלי על קרוז לקאריביים.

לקח לי רגע קצר להרהר ברעיון ולהפיל את הפור.

למי שמתעניין… כן, כל החלומות ל 2017 הושגו.
ל2027 טרם, אבל יש עוד זמן, ואני מאמינה😜.

והחלום הכי חשוב שהחטופים 🎗️ חוזרים,
אוטוטו מתגשם.

לחלום 🌟 לנשום 🌟 להגשים 🌟

שמעו סיפור
Long Long Time Ago…
ביום בהיר אחד, בעולם אחר לגמרי,
אי שם בשנת 2007,
למרות שדור וגל היו עדיין קטנטנים,
ככל הנראה לאלי ולי היה זמן עודף,
כך שישבנו משועממים בסלון והחלטנו לכתוב דף חלומות/ מחשבות/מטרות, אבל בהגזמה בלי רציונליזציה לבעוד 10 ו 20 שנה.
שמנו בכספת ושכחנו מזה.

מפה לשם … בדף המרכז את החלומות ל 2027 כתבתי סעיף של קרוז לקאריביים.
בימים ההם זה בהחלט הרגיש חלום בהגזמה.
כעבור כמה שנים שעברנו על החלומות הכרזתי שאני מבטלת את החלום.
הרגשתי שלא באמת דחוף לי להגיע לקרוז לקאריביים.
קרוז באירופה עם המשפחה הספיק לי כתחליף לקרוז החלומי.

כשראינו שהחגים יוצרים חופש משתלם,
ישבנו עם הילדים להחליט לאן נטוס (לפני הגיוס של גל ולפני הטיסה הגדולה של דור לדרום אמריקה)
הם הציעו יפן, יפן, מונגוליה, מקסיקו ויפן.
כל אחד עשה מצגת שכנוע
ואנחנו נדרשנו לבחור את היעד המפתה.
המלחמה עם איראן היתה בשיאה והעלויות ליפן גם הן, אז אלי הבריק שנשכפל עם הילדים את ירח הדבש שלנו במקסיקו ונסמן v על החלום שלי על קרוז לקאריביים.

לקח לי רגע קצר להרהר ברעיון ולהפיל את הפור.

למי שמתעניין… כן, כל החלומות ל 2017 הושגו.
ל2027 טרם, אבל יש עוד זמן, ואני מאמינה😜.

והחלום הכי חשוב שהחטופים 🎗️ חוזרים,
אוטוטו מתגשם.

כשהמשפחה כבר יושבת לארוחת החג,
אני נמצאת אלפי קילומטרים
הרחק מהשנה החדשה.
בהפרש של 8 שעות, ולרוב בלי אינטרנט,
מצליחה להשתחרר מהחדשות
אבל לא להתנתקות מוחלטת.
בעולם אחר, שלא מתעסק במציאות שלנו, ערב החג שבפתח השנה החדשה, מתרפד לי את השלווה.
ובאמת שאין לי הרבה ציפיות ממנה, אבל מייחלת עבורי ועבור כולנו,
שהשנה חדשה תהיה טובה🙏
נשיקות 😘

כשהמשפחה כבר יושבת לארוחת החג,
אני נמצאת אלפי קילומטרים
הרחק מהשנה החדשה.
בהפרש של 8 שעות, ולרוב בלי אינט�רנט,
מצליחה להשתחרר מהחדשות
אבל לא להתנתקות מוחלטת.
בעולם אחר, שלא מתעסק במציאות שלנו, ערב החג שבפתח השנה החדשה, מתרפד לי את השלווה.
ובאמת שאין לי הרבה ציפיות ממנה, אבל מייחלת עבורי ועבור כולנו,
שהשנה חדשה תהיה טובה🙏
נשיקות 😘

כבר 700 ימים שאנחנו במערבולת בלתי ניתנת לעיכול… במודע או לא התקופה הזאת משפיעה על כולנו, בריאותית ונפשית.

לפני בערך שלושה חודשים, בשיחת טלפון אחת כשדור היתה בתאילנד, היא עדכנה אותי שבמהלך היום היא תתקשר שוב לשיחת ועידה עם חברה (שאני מכירה) שנמצאת בהודו, שמטיילת עם עוד חברה (שאני לא מכירה) שלא מרגישה כל כך טוב מאז שנחתה בהודו, והחברה (שאני מכירה) סיפרה לה,
שכשדור היתה לקראת סוף השירות, היו לה ימים קשים והתפתח לה זיהום ברגל, (תקציר.. ב 7.10 דור איבדה את החבר הכי קרוב שלה, חזרה לבסיס לאמן חיילים לפני הכניסה לעזה וכמות החיילים שהיא הכירה שנהרגו במלחמה עלתה באופן לא ריאלי לילדה בת 20, כל החברות בבסיסי השתחררו, היא היתה מהגדולות אחרי שנת שירות והתלונות קפצו בלי הפסקה) רופאים, אחיות, בדיקות דם, מיון יום אחרי יום, אבחנות משתנות ואחרי שנתתי לה את הטריקים שלי למצבים קשים, היא החלימה.
לא להבין אותי לא נכון, יכול להיות שגם לתרופות שקיבלה יש קשר להחלמה,
אבל בוודאות המשיכה להעביר את התקופה הלא פשוטה בריאה ויותר חשוב במצב רוח נפשי הרבה יותר טוב…

שיחת הועידה הגיעה, ואיתה עלתה נערה עדינה, בנוסף לחברה שכבר הכרתי. הקפדתי מראש להגיד לה, ושיהיה ברור שאני לא פסיכולוגית אני לא מטפלת ואין לי הכשרה בנושא…
באופן גדול ואמורפי אני מוסרת לה את הטריקים, עם הוראות תפעול די מדויקות…

מסכמת עבורכם:
נשימות עמוקות
מנטרה רלוונטית
לדבר רק במילים חיוביות
לשלוט על המחשבות.

סה״כ זה נשמע פשוט, אבל זה לא קל.
צריך להתאמן וגם לזה יש לי טריקים.
השבוע דור עלתה לשיחה עם אותה הנערה שכבר הגיעה לתאילנד. חיוך גדול על פניה ולא היה צריך לתזכר את הטיפים שלי, היא אימצה אותם בחיי היום יום שלה ואני בטוחה שזה ילווה אותה בכל חייה.

אני לא פסיכולוגית, ולא מטפלת, אבל אני מאמינה שזה יכול לשפר לנו את איכות החיים בתקופה הקשה שאנחנו עוברים.
ואם אני והנערות הללו יכולות…
בטוחה שכולם יכולים.
ממליצה לאמץ ולנסות, להיות שפויים וחזקים בשביל המדינה ובשביל כל החטופים🎗️.

נשימות עמוקות
מנטרה רלוונטית
לדבר במילים חיוביות
לשלוט על המחשבות.
שאלות?

כבר 700 ימים שאנחנו במערבולת בלתי ניתנת לעיכול… במודע או לא התקופה הזאת משפיעה על כולנו, בריאותית ונפשית.

לפני בערך שלושה חודשים, בשיחת טלפון אחת כשדור היתה בתאילנד, היא עדכנה אותי שבמהלך היום היא תתקשר שוב לשיחת ועידה עם חברה (שאני מכירה) שנמצאת בהודו, שמטיילת עם עוד חברה (שאני לא מכירה) שלא מרגישה כל כך טוב מאז שנחתה בהודו, והחברה (שאני מכירה) סיפרה לה,
שכשדור היתה לקראת סוף השירות, היו לה ימים קשים והתפתח לה זיהום ברגל, (תקציר.. ב 7.10 דור איבדה את החבר הכי קרוב שלה, חזרה לבסיס לאמן חיילים לפני הכניסה לעזה וכמות החיילים שהיא הכירה שנהרגו במלחמה עלתה באופן לא ריאלי לילדה בת 20, כל החברות בבסיסי השתחררו, היא היתה מהגדולות אחרי שנת שירות והתלונות קפצו בלי הפסקה) רופאים, אחיות, בדיקות דם, מיון יום אחרי יום, אבחנות משתנות ואחרי שנתתי לה את הטריקים שלי למצבים קשים, היא החלימה.
לא להבין אותי לא נכון, יכול להיות שגם לתרופות שקיבלה יש קשר להחלמה,
אבל בוודאות המשיכה להעביר את התקופה הלא פשוטה בריאה ויותר חשוב במצב רוח נפשי הרבה יותר טוב…

שיחת הועידה הגיעה, ואיתה עלתה נערה עדינה, בנוסף לחברה שכבר הכרתי. הקפדתי מראש להגיד לה, ושיהיה ברור שאני לא פסיכולוגית אני לא מטפלת ואין לי הכשרה בנושא…
באופן גדול ואמורפי אני מוסרת לה את הטריקים, עם הוראות תפעול די מדויקות…

מסכמת עבורכם:
נשימות עמוקות
מנטרה רלוונטית
לדבר רק במילים חיוביות
לשלוט על המחשבות.

סה״כ זה נשמע פשוט, אבל זה לא קל.
צריך להתאמן וגם לזה יש לי טריקים.
השבוע דור עלתה לשיחה עם אותה הנערה שכבר הגיעה לתאילנד. חיוך גדול על פניה ולא היה צריך לתזכר את הטיפים שלי, היא אימצה אותם בחיי היום יום שלה ואני בטוחה שזה ילווה אותה בכל חייה.

אני לא פסיכולוגית, ולא מטפלת, אבל אני מאמינה שזה יכול לשפר לנו את איכות החיים בתקופה הקשה שאנחנו עוברים.
ואם אני והנערות הללו יכולות…
בטוחה שכולם יכולים.
ממליצה לאמץ ולנסות, להיות שפויים וחזקים בשביל המדינה ובשביל כל החטופים🎗️.

נשימות עמוקות
מנטרה רלוונטית
לדבר במילים חיוביות
לשלוט על המחשבות.
שאלות?

בזכרונות שלי בפייסבוק,
מדי שנה בסוף אוגוסט,
הייתי מאחלת בהצלחה לתלמידים ולמורים.

השנה זה לא יקרה❗️

נסענו לחגוג את סוף החופש ספונטנית בסופ״ש באילת.
נהניתי. ממש נהניתי.
אבל המחשבה שבזמן שאני מבלה עם הילדים שלי, (כביכול ארוע טריוויאלי), ישנם עדיין אנשים שנמקים במנהרות, משפחות שאין להם יום ולילה והם רק רוצים לחבק שוב את האהובים שלהם,
ושזה יכול היה להיות כל אחד מאיתנו,
כל הזמן חנקה את האוויר שנשמתי.

באיזה עולם בשנת 2025 המצב הזה הגיוני?
ולמה אנחנו לא מצליחים לצאת מכאוס הזה?
איך שנה שעברה כתבתי דומה אבל שונה.. והמצב נשאר זהה?

השנה אני לא מאחלת בהצלחה למורים ולתלמידים.

השנה אני מתפללת שמערכת החינוך תתעורר ותלמד את הילדים שלנו מה חשוב באמת.
חינוך, קבלת השונה, ערבות הדדית, חמלה, אהבה, תרבות. לפני מתמטיקה ואנגלית.

והלוואי שעד שהפוסט יפורסם הקבינט יתעורר על עצמו ויעבוד על להחזיר את כולם עכשיו🎗️.
אנחנו רוצים לחזור לנשום.

בזכרונות שלי בפייסבוק,
מדי שנה בסוף אוגוסט,
הייתי מאחלת בהצלחה לתלמידים ולמורים.

השנה זה לא יקרה❗️

נסענו לחגוג את סוף החופש ספונטנית בסופ״ש באילת.
נהניתי. ממש נהניתי.
אבל המחשבה שבזמן שאני מבלה עם הילדים שלי, (כביכול ארוע טריוויאלי), ישנם עדיין אנשים שנמקים במנהרות, משפחות שאין להם יום ולילה והם רק רוצים לחבק שוב את האהובים שלהם,
ושזה יכול היה להיות כל אחד מאיתנו,
כל הזמן חנקה את האוויר שנשמתי.

באיזה עולם בשנת 2025 המצב הזה הגיוני?
ולמה אנחנו לא מצליחים לצאת מכאוס הזה?
איך שנה שעברה כתבתי דומה אבל שונה.. והמצב נשאר זהה?

השנה אני לא מאחלת בהצלחה למורים ולתלמידים.

השנה אני מתפללת שמערכת החינוך תתעורר ותלמד את הילדים שלנו מה חשוב באמת.
חינוך, קבלת השונה, ערבות הדדית, חמלה, אהבה, תרבות. לפני מתמטיקה ואנגלית.

והלוואי שעד שהפוסט יפורסם הקבינט יתעורר על עצמו ויעבוד על להחזיר את כולם עכשיו🎗️.
אנחנו רוצים לחזור לנשום.

אז אחרי ששטפתי את גלוני הזיעה,
שתיתי כד מים,
הסדרתי נשימה ויצאתי מהממ״ד🤦‍♀️.
אני רוצה לספר לכם על כמה חבר׳ה מטורפים..
ביום שישי, ב 22 באוגוסט,
בשעה 18:00 הם עזבו הכל,
ובאו לרקוד איתי בפארק.

אני רק יכולה לספר לכם שממש נהניתי איתם היום, רקדנו, שרנו וגם ברברתי להם במיקרופון…
אבל את תחושת הקתרזיס שעברתי בזכותם,
אני לא יכולה לתאר לכם במילים,
רק מי שהיה שם, אולי הצליח להרגיש.

אז תודה לכל המטורפים שהגיעו היום לפארק.
מקווה שנהנתם לפחות כמוני😉
תודה לעיריית רמת-השרון
מיכאל בן דוד על ההגברה המעולה
Michael Orion

אז אחרי ששטפתי את גלוני הזיעה,
שתיתי כד מים,
הסדרתי נשימה ויצאתי מהממ״ד🤦‍♀️.
אני רוצה לספר לכם על כמה חבר׳ה מטורפים..
ביום שישי, ב 22 באוגוסט,
בשעה 18:00 הם עזבו הכל,
ובאו לרקוד איתי בפארק.

אני רק יכולה לספר לכם שממש נהניתי איתם היום, רקדנו, שרנו וגם ברברתי להם במיקרופון…
אבל את תחושת הקתרזיס שעברתי בזכותם,
אני לא יכולה לתאר לכם במילים,
רק מי שהיה שם, אולי הצליח להרגיש.

אז תודה לכל המטורפים שהגיעו היום לפארק.
מקווה שנהנתם לפחות כמוני😉
תודה לעיריית רמת-השרון
מיכאל בן דוד על ההגברה המעולה
Michael Orion

בעל הבית השתגע 🤪

רבים יודעים שכשהתחילה המלחמה מצאתי את עצמי שוב חוטאת בכתיבה, שללא כוונה תחילה, הולידה ספר שירים.

היום בהרקדה 30 ספרי ״חלומות מאז ועד היום״ יחולקו למעוניינים.

הלוואי ויהיה לנו יותר ״זמן״
מתוך חלומות מאז ועד היום.

״השבוע מתחיל שוב מההתחלה
בכל יום ביומן אין מקום לעוד מילה
מנסה לתאם לך משבצת אבל לא תופסת אותך
רודפת אחריך אבל אתה בשלך

זמן מטלטל, אותי מתסכל, צריכה עוד זמן
זמן תחכה, זמן ת'קצב תשנה, צריכה עוד זמן

ואתה מרחף בין כל הסידורים
מסתכלת עליך וזה לא מרגיש נעים
מצלצל מתקתק אני לא מבינה מילה
מתרוצץ מסביב לא יכולה לעצור אותך

זמן מתגעגעת, תן לי לגעת, איפה הזמן?
זמן משוגע, אין זמן בסביבה, איפה הזמן?

חברים מתלוננים שאתה עף על עצמך
מחפשים את הסוד אבל לא מוצאים את הנוסחה
לא מתחשב, מה ביקשנו? רק עוד קצת ממך
סופשבוע שוב מגיע, תגיד, מה יהיה איתך?

הזמן אוזל, הזמן עובר, זמן מתסכל, זמן
הזמן חושב אותי לסובב, דון ג׳ואזמן״

נפגש ב 18:00 בפארק הנצח רמת השרון.

בעל הבית השתגע 🤪

רבים יודעים שכשהתחילה המלחמה מצאתי את עצמי שוב חוטאת בכתיבה, שללא כוונה תחילה, הולידה ספר שירים.

היום בהרקדה 30 ספרי ״חלומות מאז ועד היום״ יחולקו למעוניינים.

הלוואי ויהיה לנו יותר ״זמן״
מתוך חלומות מאז ועד היום.

״השבוע מתחיל שוב מההתחלה
בכל יום ביומן אין מקום לעוד מילה
מנסה לתאם לך משבצת אבל לא תופסת אותך
רודפת אחריך אבל אתה בשלך

זמן מטלטל, אותי מתסכל, צריכה עוד זמן
זמן תחכה, זמן ת'קצב תשנה, צריכה עוד זמן

ואתה מרחף בין כל הסידורים
מסתכלת עליך וזה לא מרגיש נעים
מצלצל מתקתק אני לא מבינה מילה
מתרוצץ מסביב לא יכולה לעצור אותך

זמן מתגעגעת, תן לי לגעת, איפה הזמן?
זמן משוגע, אין זמן בסביבה, איפה הזמן?

חברים מתלוננים שאתה עף על עצמך
מחפשים את הסוד אבל לא מוצאים את הנוסחה
לא מתחשב, מה ביקשנו? רק עוד קצת ממך
סופשבוע שוב מגיע, תגיד, מה יהיה איתך?

הזמן אוזל, הזמן עובר, זמן מתסכל, זמן
הזמן חושב אותי לסובב, דון ג׳ואזמן״

נפגש ב 18:00 בפארק הנצח רמת השרון.

בתכלס זאת אשמתי❗️

עזבתי לאנחות את פרסום הספר הראשון שלי.
נכון שהוא יצא הרבה לפני המלחמה, בתקופת הקורונה, אבל מסתבר שלרלוונטיות שלו אין פג תוקף.

יש בו מנעד רחב של רגשות ישראלים.
הפחד מחטיפות, פיגועים וביקורות נוקבות מול רומן אופטימי, מערכות יחסים והבנה חד משמעית שאין לנו ארץ אחרת.

אתמול בהפגנה בין מאות אלפי האנשים פגשתי את ירדן (כשמה של גיבורת הספר שלי).
בגדול, היא סיכמה בכמה התבאסה שהספר נגמר כל כך מהר, והוסיפה כמה נהנתה, המסר, החשיבות אבל מלהט התחושות אני לא זוכרת במדויק את המילים שהשתמשה בהן.

אז נכון, ספר חדש על האש, נושא חדש ורלוונטי. והתחושה שלי, שיש מצב שהוא יהיה יותר מרתק מהספר הראשון.

ונכון, שזאת אני שנרדמה בשמירה, אבל אתמול ירדן חדדה לי את התחושה ש״פשוט סיפור ישראלי״ הוא פשוט ספר חובה.
חובה לכל תושב ישראלי.
חובה לילדים שלנו בבתי הספר,
חובה למחנכים ומקבלי החלטות.

פשוט סיפור ישראלי

בתכלס זאת אשמתי❗️

עזבתי לאנחות את פרסום הספר הראשון שלי.
נכון שהוא יצא הרבה לפני המלחמה, בתקופת הקורונה, אבל מסתבר שלרלוונטיות שלו אין פג תוקף.

יש בו מנעד רחב של רגשות ישראלים.
הפחד מחטיפות, פיגועים וביקורות נוקבות מול רומן אופטימי, מערכות יחסים והבנה חד משמעית שאין לנו ארץ אחרת.

אתמול בהפגנה בין מאות אלפי האנשים פגשתי את ירדן (כשמה של גיבורת הספר שלי).
בגדול, היא סיכמה בכמה התבאסה שהספר נגמר כל כך מהר, והוסיפה כמה נהנתה, המסר, החשיבות אבל מלהט התחושות אני לא זוכרת במדויק את המילים שהשתמשה בהן.

אז נכון, ספר חדש על האש, נושא חדש ורלוונטי. והתחושה שלי, שיש מצב שהוא יהיה יותר מרתק מהספר הראשון.

ונכון, שזאת אני שנרדמה בשמירה, אבל אתמול ירדן חדדה לי את התחושה ש״פשוט סיפור ישראלי״ הוא פשוט ספר חובה.
חובה לכל תושב ישראלי.
חובה לילדים שלנו בבתי הספר,
חובה למחנכים ומקבלי החלטות.

פשוט סיפור ישראלי

בערך בשנת 2008 באחת ההופעות בירושלים עם להקת תות שדה מרמת השרון,
ההורים שלי הגיעו לפרגן לי במופע.

בזמן החזרות ראיתי את אבא שלי ז״ל משוחח עם רקדנית מלהקה מתחרה😉.

כששאלתי אותו מי זאת היתה, הוא הופתע שאני לא מכירה ואמר לי בנונשלנטיות ״זאת המורה שלך לזמרה מהיסודי״.

אני לא חושבת שזה בגלל שהיא השתנתה, פשוט עברו השנים ואני הייתי כבר אמא צעירה לשני קטנטנים ופשוט לא זכרתי.

מה שכן זכרתי במפורש זה שכששרנו כמקהלה בכיתה א או ב, המורה לזמרה ביקשה ממני רק לעשות עם השפתיים, ליפסינג, בכאילו, כמו שהיום נהוג בטיק טוק😉 ולא לשיר באמת.
ישבנו שעות אחר הצהרים בחדר של פזית
ופזית נסתה ללמד אותי לשיר מהבטן ולא מהראש, כדי שהמורה תתן לי לשיר באמת.

וכל השנים זה ליווה אותי.
זמרת אני ממש לא.
ויש מצב ששנים רבות זה מנע ממני להשתתף באי אלו פרוייקטים.
אבל no more.
אז אולי אני זייפנית, ואולי פעם הייתי מסרבת, אבל היום.. אם אילנה אביטל מזמינה אותי לבמה, אני לא מהססת ומצטרפת לחגיגה.

מה שהכי מרגש היה לקבל מלא סרטונים ותמונות מחברים שהסתתרו בקהל.

**המורה (ששמה שמור במערכת) אם את כאן.. אז אל דאגה, זה לא בקטע רע, רק מספרת את הסיפור כמו שאני תפסתי אותו😉

בערך בשנת 2008 באחת ההופעות בירושלים עם להקת תות שדה מרמת השרון,
ההורים שלי הגיעו לפרגן לי במופע.

בזמן החזרות ראיתי את אבא שלי ז״ל משוחח עם רקדנית מלהקה מתחרה😉.

כששאלתי אותו מי זאת היתה, הוא הופתע שאני לא מכירה ואמר לי בנונשלנטיות ״זאת המורה שלך לזמרה מהיסודי״.

אני לא חושבת שזה בגלל שהיא השתנתה, פשוט עברו השנים ואני הייתי כבר אמא צעירה לשני קטנטנים ופשוט לא זכרתי.

מה שכן זכרתי במפורש זה שכששרנו כמקהלה בכיתה א או ב, המורה לזמרה ביקשה ממני רק לעשות עם השפתיים, ליפסינג, בכאילו, כמו שהיום נהוג בטיק טוק😉 ולא לשיר באמת.
ישבנו שעות אחר הצהרים בחדר של פזית
ופזית נסתה ללמד אותי לשיר מהבטן ולא מהראש, כדי שהמורה תתן לי לשיר באמת.

וכל השנים זה ליווה אותי.
זמרת אני ממש לא.
ויש מצב ששנים רבות זה מנע ממני להשתתף באי אלו פרוייקטים.
אבל no more.
אז אולי אני זייפנית, ואולי פעם הייתי מסרבת, אבל היום.. אם אילנה אביטל מזמינה אותי לבמה, אני לא מהססת ומצטרפת לחגיגה.

מה שהכי מרגש היה לקבל מלא סרטונים ותמונות מחברים שהסתתרו בקהל.

**המורה (ששמה שמור במערכת) אם את כאן.. אז אל דאגה, זה לא בקטע רע, רק מספרת את הסיפור כמו שאני תפסתי אותו😉

אומרים לי ״אבל מחר יהיה חם״.
נכון.. יש מצב שיהיה קצת חם😓
אבל מחרתיים יהיה חם יותר 😉.

אל תשכחו את בקבוק המים שלכם 💧
כובע על הראש 👒
ואח״כ מקלחת טובה לקראת שבת מנוחה🕯️.

מבטיחה שנרענן את הנשמה בהתאם למצב 🎗️ולתחזית🏖️.

מחכה לכם (בלי תירוצים) מחר ב 18:00 בפארק הנצח רמת השרון.

אומרים לי ״אבל מחר יהיה חם״.
נכון.. יש מצב שיהיה קצת חם😓
אבל מחרתיים יהיה חם יותר 😉.

אל תשכחו את בקבוק המים שלכם 💧
כובע על הראש 👒
ואח״כ מקלחת טובה לקראת שבת מנוחה🕯️.

מבטיחה שנרענן את הנשמה בהתאם למצב 🎗️ולתחזית🏖️.

מחכה לכם (בלי תירוצים) מחר ב 18:00 בפארק הנצח רמת השרון.

אולי אלה שירי ארץ ישראל היפה.
אולי השעות של כניסת השבת.
אולי שעת השקיעה שצובעת את
השמיים ברוח רעננה.
עגלת הקפה, צל העצים או מרקם האנשים.

אני לא יודעת לשים את האצבע על איך נוצר הקסם הזה, אבל זה קורה שוב ביום שישי הקרוב.
נקבל את טו באב בפארק הנצח רמת השרון, בהרקדה שכולה אהבה.

שעה 18:00 מוזמנים לבוא בלבן 🤍

אולי אלה שירי ארץ ישראל היפה.
אולי השעות של כניסת השבת.
אולי שעת השקיעה שצובעת את
השמיים ברוח רעננה.
עגלת הקפה, צל העצים או מרקם האנשים.

אני לא יודעת לשים את האצבע על איך נוצר הקסם הזה, אבל זה קורה שוב ביום שישי הקרוב.
נקבל את טו באב בפארק הנצח רמת השרון, בהרקדה שכולה אהבה.

שעה 18:00 מוזמנים לבוא בלבן 🤍

אומרים ששונאים אותנו בעולם.
להצניע סממנים יהודים.

אז נסענו להפתיע את דור באתונה, במסע חזרה שלה מהמזרח. (כל הפרטים בפוסט אחר).
כן, ישראלים גאים מסתובבים ברחובות אתונה.. מסתכלים טוב טוב, מי עומד לידינו, מדי פעם מזכירים אחד לשני לדבר יותר בשקט או בכלל באנגלית, בכל זאת יש משפחה שמחכה לנו בבית.
אבל ליוונים יש נטיה לשאול .. where are you from?
אז בכל פעם ששאלו אותנו נתקענו לרגע,
וענינו בחשש ״from Israel״.
האישה בכניסה לאקרופוליס אמרה לנו בלחש
be brave be brave.
הבחור הצעיר מליטל קוק הציג את עצמו בעברית והוסיף ”I love you “
ויוסוף מהשיפודיה אמר לנו בעברית צחה “עכשיו הכל טוב״ והמשיך בעברית שוטפת (וגם שאל אם דור ואני אחיות, אבל אני לא רוצה להציק עם זה לאלי, אז זה בתוך הסוגריים 😉).
ועוד ״שלום״ ו ״מה נשמע?״
ואפילו קיבלנו הנחה על המפוחית שקנינו לרן, רק בגלל שאנחנו ישראלים.
סה״כ נרשמה 100% אהבה.

אבל אז הגענו לישראל, עם המון מחשבות על המצב🥺, על החטופים🎗️.
ועל הדיסוננס המוזר בחיינו.

ובום לפנים אתה נוחת לתזכורת שדווקא הישראלים בתוכינו לא יודעים מה זאת אהבה.
בהתחלה הבלגתי מהאיש שנדחף ממש עלינו לאוטובוס לטווח ארוך.... אבל כשהגענו לתחנה שלו, כשכולם ירדו עבורו והוא המשיך בקולניות מרגיזה, והתחיל להתווכח עם אלי, הג״ננה שלי עלתה.
אולי זאת היתה השעה?
אולי העייפות? או ההתרגשות🤦‍♀️?
לקחתי סיכון והערתי לו,
והוא כמובן ענה בצורה מאוד ״מכבדת״.
שרק גרמה לי לחשוב (סליחה, אמרתי השנה בלי לשון הרע, אבל ) כמה מסכנה אשתו.
ואני שואלת … למה?
למה אנשים חושבים שהם אלוהים?
שמותר להם להתנהג ככה?
לדבר ככה?
ולענות ככה?
בזמן שגם ככה המצב שלנו כעם כל כך גרוע.

דפדפנו והמשכנו כי ״למרות הכל, לפני הכל ובכל זאת״.. אין כמו בבית שלנו.

אומרים ששונאים אותנו בעולם.
להצניע סממנים יהודים.

אז נסענו להפתיע את דור באתונה, במסע חזרה שלה מהמזרח. (כל הפרטים בפוסט אחר).
כן, ישראלים גאים מסתובבים ברחובות אתונה.. מסתכלים טוב טוב, מי עומד לידינו, מדי פעם מזכירים אחד לשני לדבר יותר בשקט או בכלל באנגלית, בכל זאת יש משפחה שמחכה לנו בבית.
אבל ליוונים יש נטיה לשאול .. where are you from?
אז בכל פעם ששאלו אותנו נתקענו לרגע,
וענינו בחשש ״from Israel״.
האישה בכניסה לאקרופוליס אמרה לנו בלחש
be brave be brave.
הבחור הצעיר מליטל קוק הציג את עצמו בעברית והוסיף ”I love you “
ויוסוף מהשיפודיה אמר לנו בעברית צחה “עכשיו הכל טוב״ והמשיך בעברית שוטפת (וגם שאל אם דור ואני אחיות, אבל אני לא רוצה להציק עם זה לאלי, אז זה בתוך הסוגריים 😉).
ועוד ״שלום״ ו ״מה נשמע?״
ואפילו קיבלנו הנחה על המפוחית שקנינו לרן, רק בגלל שאנחנו ישראלים.
סה״כ נרשמה 100% אהבה.

אבל אז הגענו לישראל, עם המון מחשבות על המצב🥺, על החטופים🎗️.
ועל הדיסוננס המוזר בחיינו.

ובום לפנים אתה נוחת לתזכורת שדווקא הישראלים בתוכינו לא יודעים מה זאת אהבה.
בהתחלה הבלגתי מהאיש שנדחף ממש עלינו לאוטובוס לטווח ארוך.... אבל כשהגענו לתחנה שלו, כשכולם ירדו עבורו והוא המשיך בקולניות מרגיזה, והתחיל להתווכח עם אלי, הג״ננה שלי עלתה.
אולי זאת היתה השעה?
אולי העייפות? או ההתרגשות🤦‍♀️?
לקחתי סיכון והערתי לו,
והוא כמובן ענה בצורה מאוד ״מכבדת״.
שרק גרמה לי לחשוב (סליחה, אמרתי השנה בלי לשון הרע, אבל ) כמה מסכנה אשתו.
ואני שואלת … למה?
למה אנשים חושבים שהם אלוהים?
שמותר להם להתנהג ככה?
לדבר ככה?
ולענות ככה?
בזמן שגם ככה המצב שלנו כעם כל כך גרוע.

דפדפנו והמשכנו כי ״למרות הכל, לפני הכל ובכל זאת״.. אין כמו בבית שלנו.

אל תתבלבלו ❗️

זה לא שחזרנו לשיגרה.
זה לא ששכחנו.
וזה לא שאנחנו לא מחכים.
זאת לא מסיבה ולא חגיגה.

אנחנו לוקחים נשימה עמוקה
ונפגשים ביום שישי הקרוב
להרקדה ישראלית רגישה ומרגשת.

18:00-19:30
פארק הנצח רמת השרון.

אל תתבלבלו ❗️

זה לא שחזרנו לשיגרה.
זה לא ששכחנו.
וזה לא שאנחנו לא מחכים.
זאת לא מסיבה ולא חגיגה.

אנחנו לוקחים נשימה עמוקה
ונפגשים ביום שישי הקרוב
להרקדה ישראלית רגישה ומרגשת.

18:00-19:30
פארק הנצח רמת השרון.

לא סתם קוראים לזה Artificial intelligence ,זה ממש אומנות 😍,והפעם המרקידה שלכם בסגנון נסיכה מהאגדות.נפגש בשישי 18:00,בפארק הנצח רמת השרון, בהרקדת קבלת שבת,רגישה ומרגשת.

לא סתם קוראים לזה Artificial intelligence ,זה ממש אומנות 😍,והפעם המרקידה שלכם בסגנון נסיכה מהאגדות.נפגש בשישי 18:00,בפארק הנצח רמת השרון, בהרקדת קבלת שבת,רגישה ומרגשת.

ביום שישי האחרון,
בערך בשעה 18:15 התקשרה אליי יהודית ושאלה איפה ההרקדה.
משום מה לא הופתעתי😱
אז תראו איזה פלאייר יפה הכינו לנו בעירייה.
תשמרו את התמונה ותכניסו ליומן.

ואחרי זה אל תגידו ״למה לא פרסמת?״
או ״מתי בפעם הבא?״

נפגש בשישי הקרוב😍
בפארק הנצח רמת השרון. 👍

ביום שישי האחרון,
בערך בשעה 18:15 התקשרה אליי יהודית ושאלה איפה ההרקדה.
משום מה לא הופתעתי😱
אז תראו איזה פלאייר יפה הכינו לנו בעירייה.
תשמרו את התמונה ותכניסו ליומן.

ואחרי זה אל תגידו ״למה לא פרסמת?״
או ״מתי בפעם הבא?״

נפגש בשישי הקרוב😍
בפארק הנצח רמת השרון. 👍

הלילה לא הצלחתי להירדם.

לא בגלל שישנתי שנ״צ אתמול,
לא בגלל שהבנים לא היו בבית
ולא בגלל אלי😜.

הכל התחיל בצהריים כשרמת הלחץ התחילה לעלות.
שנים של הרקדות והרקדה בפארק ליד הבית, מלחיצה אותי כאילו זאת הפעם הראשונה.
בצהריים רכבתי עם אלי על האופנוע, ובדרך שיננתי את הריקודים עם היוטיוב.

חשוב לי להעביר בהרקדה את החוויה שאני הרגשתי בריקודים כילדה, (תחושות שאי אפשר להסביר במילים, הייתם צריכים להיות שם, ואם הייתם אתם יודעים בדיוק למה אני מתכוונת),
הרגשת חופש כל יכול מהול בשורשים ישראלים, שייכות, משמעות, אושר והרבה הרבה כיף.

כל מפגש בפארק מטלטל אותי מחדש.
הפרגונים, הרוקדים, האורחים.
האנרגיה אתמול היתה מטורפת.
ואני לא יכולה לעבור לסדר היום בלי לאמר תודה🙏

תודה🙏

Hertzel Shemueli
Michael Orion
מיכאל בן דוד
עיריית רמת-השרון
Eli Goldshtein
ולרוקדים המקסימים שמצביעים ברגליים,
ומפזרים מילים טובות.

יצאתי להירגע בים 🚶‍♀️
נפגש בעוד שבועיים👌

הלילה לא הצלחתי להירדם.

לא בגלל שישנתי שנ״צ אתמול,
לא בגלל שהבנים לא היו בבית
ולא בגלל אלי😜.

הכל התחיל בצהריים כשרמת הלחץ התחילה לעלות.
שנים של הרקדות והרקדה בפארק ליד הבית, מלחיצה אותי כאילו זאת הפעם הראשונה.
בצהריים רכבתי עם אלי על האופנוע, ובדרך שיננתי את הריקודים עם היוטיוב.

חשוב לי להעביר בהרקדה את החוויה שאני הרגשתי בריקודים כילדה, (תחושות שאי אפשר להסביר במילים, הייתם צריכים להיות שם, ואם הייתם אתם יודעים בדיוק למה אני מתכוונת),
הרגשת חופש כל יכול מהול בשורשים ישראלים, שייכות, משמעות, אושר והרבה הרבה כיף.

כל מפגש בפארק מטלטל אותי מחדש.
הפרגונים, הרוקדים, האורחים.
האנרגיה אתמול היתה מטורפת.
ואני לא יכולה לעבור לסדר היום בלי לאמר תודה🙏

תודה🙏

Hertzel Shemueli
Michael Orion
מיכאל בן דוד
עיריית רמת-השרון
Eli Goldshtein
ולרוקדים המקסימים שמצביעים ברגליים,
ומפזרים מילים טובות.

יצאתי להירגע בים 🚶‍♀️
נפגש בעוד שבועיים👌

מצאתי עבורכם את משרת החלומות 😍

אצלנו בעיריית רמת השרון מחפשים סגן מנהלת מחלקת יישומים באגף מערכות מידע.
עבודה מעניינת, שנוגעת בטכנולוגיה מתקדמת, במגוון רחב של מחלקות ונושאים….
אז למי בא לבלות איתי את רוב שעות היממה 😜
כל הפרטים באתר עיריית רמת השרון, בקטגוריית מכרזי כח אדם.
בתמונה.. הצוות הקיים 😍

מצאתי עבורכם את משרת החלומות 😍

אצלנו בעיריית רמת השרון מחפשים סגן מנהלת מחלקת יישומים באגף מערכות מידע.
עבודה מעניינת, שנוגעת בטכנולוגיה מתקדמת, במגוון רחב של מחלקות �ונושאים….
אז למי בא לבלות איתי את רוב שעות היממה 😜
כל הפרטים באתר עיריית רמת השרון, בקטגוריית מכרזי כח אדם.
בתמונה.. הצוות הקיים 😍

.pro-gallery-wix-wrapper {display: block !important;} .pro-gallery-wix-wrapper .gallery-item-container {opacity: 1 !important; display: block !important;}

Follow us on Instagram

@orlyevengoldshtein

bottom of page